גירושין בשיתוף פעולה, אפשר ?  |  חנות עטים ומתנות  |  

 

 
אתר מאמרים
מקצועיים



פורטל ע
ורכי הדין הגדול בישראל

 

 

התחברות לחברים

מונה:


דף הבית >> גירושין בשיתוף פעולה >> גירושין בשיתוף פעולה, אפשר ?
 
גירושין בשיתוף פעולה - גש"פ
 
גישור בשיתוף פעולה, בהסכמה - אוריה זמיר ? מתגרשים ?

! אפשר גם אחרת !

מוסמך IACP
גישור בשיתוף פעולה, בהסכמה - אוריה זמיר

לפרטים ולתיאום פגישה, אורי"ה - 050-4846136

יועץ נישואין ומשפחה, רבני ואזרחי
מגשר משפחה / גירושין , עסקי וקהילתי
יועץ גירושין בשיתוף פעולה - מוסמך IACP
משפטן - בורר כהלכה ואזרחי

גירושין, זה לא סוף העולם !
אפשר גם
להתגרש בשיתוף פעולה ובהסכמה !

גירושין בשיתוף פעולה / בהסכמה – מאמר מאת אוריה זמיר
לחץ לתעודות מקצועיות

 
ככלל, פרידה וגירושין הן חוויות לא נעימות. בדרך-כלל הן בלתי נמנעות ואף מהוות את פתרון הרע במיעוטו, כשהזוג הגיע למבוי-סתום (ואולי לסוף דרכו המשותפת. – אולי, כפי שנראה בהמשך המאמר).
מבחינת החוק וההלכה היהודית, הגירושין הם תהליך "פירוק החבילה" הזוגית. ככל שמדובר ברכוש משותף ובילדים קטינים, כל דבר נבחן לגופו ומתקבלת החלטה, אם ע"י הזוג בהסכם (שיאושר ע"י בית המשפט/דין ויקבל תוקף של פסק-דין) ואם ע"י כפיית החלטה על-ידי בית-הדין/המשפט.
  
בדרך כלל בני הזוג נפגשו בנסיבות נעימות, ובכל מקרה בחרו הם האחד באחר. עולמם היה עולם מבוסס אינדיבידואליות, של "ביחד ולחוד". אצל הילדים (גם בבגרותם) הדברים נראים אחרת, הם נולדו לעולם של זוג הורים, זה עולמם ובזה ביטחונם. "פירוק-החבילה" עבורם הוא "חורבן עולם", כל המוכר להם, כולל המושג "בית" מתפרק אל מול עיניהם ללא יכולת להשפיע ו/או לשנות, ויתרה מכך, יש והם מאשימים את עצמם כגורם לגירושין (אם אתנהג יפה, לא תתגרשו ?).

יש לעיתים ונותר רכוש משותף שלא ניתן (או לא כדאי) לפרק את השותפות בו במועד הגירושין (או בנק' איזון משאבים). כמו דירה משותפת בה יישאר להתגורר אחד מבני הזוג עם הילדים, או מכל סיבה אחרת. יתכנו גם השקעות שמועד מימושן רחוק וההפסד במימוש מידי, יהיה גדול.
 
ישנם כפי שראינו לא מעט מקרים בהם "פירוק החבילה" לא יהיה מוחלט וסופי, ויהיה קשר מסוים, מחויב המציאות בין בני-הזוג לשעבר.  לבד מהמקרים הנזכרים, הרי שישנם חברים משותפים ואירועים רבים בהם עתידים בני הזוג לשעבר להפגש. יוצא שלמרות פירוק החבילה והשותפות, ישנן נסיבות רבות המקשרות את הזוג לעולם, או כמעט לעולם.
הגירושין אם-כן, בלתי נמנעים וכן אותן נסיבות מקשרות. עתה נותרה רק השאלה "כיצד מפרקים את החבילה תוך המעטת הנזק הכלכלי והנפשי, תוך יצירת עתיד בו ניתן יהיה לחלוף האחד על-פני האחר, מבלי לחוות אי-נעימות קשה" ?
ככלל מורכבים הגירושין משני רבדים : הרובד האחד והחשוב יותר הינו הרובד הנפשי הכולל חוויות וזיכרונות שליליים (כמו כעסים, רגשות נקם, תסכול, חוויות דחיה ונטישה, קיפוח ועוד) והוא הרובד השולט על האדם ומתווה את דרכו ופעולותיו בעת הגירושין. עוד ברובד הנפשי חוויות וזיכרונות חיוביים (כמו ההיכרות בין בני הזוג, רגעים רומנטיים, אירועים משפחתיים גדולים ורגעים קטנים ונעימים מחיי היומיום.  

הרובד השני הינו הרובד הכלכלי. למרות שהחוק מגדיר בדיוק את אופי השותפות הכלכלית בין בני הזוג, הרי שלא אחת, חש אחד מבני הזוג כמי "שטרח יותר" או "תרם יותר" להישגים הכלכליים, יש מי שחש "שקופח" כלכלית לאורך כל הדרך וכך הלאה.
ולמרות שהנושא הכלכלי "מוסדר" מראש ע"י החוק (וכן ע"י הסכם-ממון אם נחתם כזה), הרי שהמשקעים שמלווים את האדם (הרובד הנפשי), מביאים אותו לבית המשפט/הדין כשהוא טעון ושש אליי-קרב.
במצב זה שני בני-הזוג לשעבר מכניסים עצמם "למצב מלחמה", בו כל אחד מבקש לקבל את המרב, תוך השארת המינימום לצד השני.
כך גם כשמדובר בילדים הקטינים. לא טובתם עומדת אל מול עיניי ההורים, אלא הפגיעה בבן הזוג. חזקה על שני הצדדים, כי הם מתרצים את עמדותיהם, כאילו היו לטובת הילדים, ואף יכולים לנמק את עמדתם באופן מפורט ומושכל.
אמר פעם אדם חשוב, כי "במלחמה אין מנצחים רק מפסידים, מי יותר ומי פחות". וככל שהדבר נוגע לקטינים, הרי שכולם מפסידים, גם הקטינים וגם ההורים שילדיהם נפגעים על-ידיהם באמתלא של "טובת הילדים".

אמר פעם נשיא מצרים אנואר סאדאת, כי הוא מוכן "לשלם" במיליון חיילים מצרים במלחמה עם ישראל, ע"מ לשחרר את סיני. נניח כי הוא היה משלם במיליון חיילים, וישראל במאה אלף חיילים ולא היה משחרר את סיני, מי היה אז המנצח ? בהכירי את עם ישראל, גם כשחייל אחד נופל, העם אבל. איני רוצה לחשוב על מספר גדול יותר. רק שמומחים אסטרטגים היו טוענים כי ישראל נצחה, נהרגו לנו "רק" מאה אלף – עשירית ממה שאיבד הצבא המצרי במלחמה הדמיונית על שחרור סיני. אנחנו עם של שכול, כשלכל משפחה כמעט, יש מצבה במקום כלשהו. זאת כשמספר חללי כל מערכות ישראל הוא "רק" 23,085 
במלחמה אם כן, כולם מפסידים – ולכן המלחמה פסולה, היא הדרך הרעה להתייחס לסכסוך ובוודאי שאינה למביאה לפתרון.
אך גירושין גם אינם שלום. השותפות לא צלחה ויש לפרקה.
הפתרון נמצא בדו-שיח ובמשא ומתן. אך מה לעשות והתקשורת בין בני-הזוג לוקה, וכבר זמן רב שאינם נושאים ונותנים, אלא רק נלחמים ומתלהמים.

כעת לפניהם שתי אפשרויות לפתרון. האחת : להשאיר את ההכרעות הכרוכות בפרידה בידי בית המשפט/הדין ו/או אצל בורר. כאשר מי שיביא את דבריהם בפני הגורם המכריע, הם עורכי הדין/טוענים רבניים של הצדדים, ודברי הצדדים עצמם כמעט ולא ישמעו. בזירה זו אין מקום לליבון משקעים ומיתונם, אין דרך להציף את הרגשות ולתת להם מענה. אין כאן הדברות בין נציגי הצדדים לבין עצמם, אלא בינם לבין בית המשפט/הדין, תוך מלחמה מתמדת על כל נושא וניסיון לנצח את הצד השני "ולהוציאו ערום". התהליך ארוך ומייגע, יקר ומותיר פצעים רבים פתוחים, תוך שהוא מסמן עתיד עמום ועגום ובו כל מפגש, אם יזום ואם אקראי, הוא מפגש

 האפשרות האחרת : מו"מ בעזרת צד שלישי. באפשרות זו ניתן לבחור בין שני אמצעים :
אמצעי האחד : גישור לגירושין ע"י מגשר גירושין מוסמך. באפשרות זו המשימה העיקרית של המגשר, הינה העלאת עמדות הצדדים וליבון האינטרסים והצרכים שלהם, תוך שהוא מציג הקשבה פעילה ומאפשר לצדדים להתבטא ולהישמע. ההחלטה על הפתרון על כל מרכיביו, בידי הצדדים. יחד עם זאת, המגשר אינו "לוקח צד" ומתפקד בנייטרליות. בגישור גירושין ניתן להתייעץ עם עורך דין בכל עת. אם יש צורך במומחים מלווים (יועץ גירושין, פסיכולוג ילדים וכד') הם אינם נוכחים בגישור עצמו ויש להיוועץ בהם לפני או אחרי הפגישה. שיתוף הפעולה בין הגורמים בתהליך הגישור נמצא רק בעצם הישיבה של המגושרים והמגשר יחדיו, סביב שולחן אחד.

אמצעי השני : "גירושין בשיתוף פעולה". אמצעי זה מביא אל שולחן הדיונים את הצדדים ואת עורכי-הדין, יחד עם יועצי הגירושין (במקור יועצים/מטפלים זוגיים/משפחתיים).

כל אחד מבני הזוג ממנה לו עורך/ת-דין שיטפל בפן המשפטי ויועץ/ת גירושין (במקור יועץ/מטפל זוגי/משפחתי) שילווה אותו בתהליך ויתן את התמיכה והסיוע האישי/נפשי הדרושים ע"מ לקיים את התהליך.

לפי הצורך ימונה פסיכולוג ילדים ללוות את הקטינים (אם ישנם כאלה לזוג) ולהעניק להם את הסיוע הנדרש, ע"מ שיעברו את התהליך בדרך הטובה ביותר עם כמה שפחות משקעים. 

לפי הצורך גם ימונה יועץ כלכלי/אקטואר, ע"מ להעריך את שווי הרכוש ושאר המקורות הפיננסיים של הזוג, כמו גם להציע פתרונות כלכליים שיקדמו את תהליך פירוק החבילה והשותפות..

בין כל הצדדים נחתמת אמנה/הסכם בו כולם מתחייבים לשתף פעולה, לשמוע ולהישמע, תוך הפגנת כבוד הדדי. עורכי הדין והיועצים, אמנם מחוייבים לצדדים, אך באותה הנשימה מחויבים לתהליך, לגילוי ולשקיפות, לפתרון מוסכם ולא מקפח. טובת הילדים בקטינים (אם יש) "עולה על השולחן" וכולם מחוייבים לראות ולפעול לטובתם. לפי הצורך, מצורף לצוות פסיכולוג ילדים, כמו גם יועץ כלכלי.
עורכי-הדין מתחייבים לא לייצג את מי מהצדדים בכל נושא הקשור לגירושין, אם תהליך "הגירושין בשיתוף פעולה" לא יצלח. התחייבות זו משמשת דרבון לעו"ד לפעול להצלחה התהליך (ולא חלילה לפתוח במלחמות סמויות ולהכשיל את התהליך).
עקרון ברזל בשיטה זו, הינה ההדברות המתמדת ומו"מ שוטף בין העו"ד לקידום התהליך.
 
סוף דבר בהסכם שיקבל תוקף של פסק-דין ע"י בית המשפט/הדין.
נשמע יקר ? עורכי-דין, יועצי גירושין, פסיכולוג ילדים, יועץ כלכלי ?
נהפוך הוא ! בדרך זו, בשיטת "גירושין בשיתוף פעולה" :
·        התהליך זול יותר מהתהליך המשפטי הרגיל, ופטור מאגרות בתי המשפט.
·        התהליך קצר יחסית ומהיר (ומכך פחות שעות אנשי מקצוע).
·        התהליך מאפשר לצדדים להשמיע את דבריהם, ולדברים להישמע. להעלות נושאים לא סגורים לשולחן, להתמודד איתם ולתת להם מענה.
·        התהליך "נקי" וללא מלחמות התשה, ללא משקעים ומאפשר עתיד ללא שנאה, תחושות קיפוח ונטישה.
·        התהליך פותח בהליך שיקום לילדים (יתכן כי יהיה צורך בהמשך פגישות של הילדים עם הפסיכולוג, אך לא בהכרח ותלוי בהחלטת ההורים.
·        התהליך מאפשר את קיום "מוסד" ההורים (גם אם התא המשפחתי התפרק). ההורים פועלים ומתקשרים לטובת הילדים לפי צרכי השעה ומתקיים ביניהם קשר ע"פ צרכי הילדים.
·        התהליך מאפשר חלוקה צודקת ונכונה של הרכוש, ומניעת פגיעה ברכוש כי מתגרשים וכל אחד רוצה את "המגיע לו", גם אם יש בכך הפסד ממון. לעיתים מוטב להמתין איזה פרק זמן, עד שמימוש רכוש יהיה רווחי יותר, ולא לממשו מיד בגירושין.
 
לכן ברור כי, "גירושין בשיתוף פעולה" הוא התהליך הנכון והצודק להתגרש בו.
נכון, הוא אינו מתאים לכל הזוגות, אך מתאים לרובם.
 
לפרטים ולתיאום פגישה, אורי"ה - 050-4846136

יועץ נישואין ומשפחה, רבני ואזרחי
מגשר משפחה / גירושין, עסקי וקהילתי
יועץ גירושין בשיתוף פעולה - מוסמך IACP
משפטן - בורר כהלכה ואזרחי

 

Go Back  Print  Send Page

                                                   הוספה למועדפים  |  הפוך לעמוד הבית  |  מפת האתר   | |

[חזור למעלה]

 

אורי"ה   זמיר     -     מכון   אפ"ק     -     בית  מדרש 

לייבסיטי - בניית אתרים