בס"ד
אמרות כנף מחז"ל (נאסף בע"ה ע"י אורי"ה)
1. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ו עמוד ב
רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אסור לבצוע, וכל הבוצע - הרי זה חוטא, וכל המברך את הבוצע - הרי זה מנאץ, ועל זה נאמר +תהלים י'+ בצע ברך נאץ ה', אלא: יקוב הדין את ההר, שנאמר +דברים א'+ כי המשפט לאלקים הוא, וכן משה היה אומר יקוב הדין את ההר,
(שהדין כ"כ חזק ועמוק שבכוחו ליקוב את ההר. א.ז)
2. תלמוד בבלי מסכת תענית דף ח עמוד ב
ואמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר +דברים כ"ח+ יצו ה' אתך את הברכה באסמיך.
(רבי יצחק מביא את הדבר במהותו – שהברכה שורה במקום נסתר. א.ז.)
2.1. שם
תנא דבי רבי ישמעאל: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו, שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך.
(ורבי ישמעאל תולה את הדבר בכוח העין לבטל הברכה, "עין הרע" ח"ו . שרבי יצחק מביא על התוצאה ורבי ישמעאל על הסיבה א.ז.)
2.2. תולדות יצחק בראשית פרק ל
פירוש שאין הברכה שורה על הדבר המנוי והמדוד אלא על הסמוי מן העין.
(והתולדות יצחק מבאר אף לעומקם של דברים. שלא ימנה כל העת את כספו. די לו שידע באומדנא כמה בכיסו. וכן לא יביט בשדה חברו ויתפעל מיופיו ומגובה שיבולי החיטה, שהוא בחינת "מנוי ומדוד". א.ז.)
2.3. אברבנאל בראשית פרק כו
וחז"ל שהוקשה להם מדוע מדד יצחק תבואתו בהיות שאין הברכה שורה לא בדבר המדוד וכו' אמרו שהוכרח למדוד כדי לתת ממנו מעשר כי כבר התחיל אברהם לתת למלכי צדק להיותו כהן לאל עליון ויעקב אמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך.
(האברבנאל מבאר כי לצורך מעשר הוצרכו למנות, אך מובא במקורות כי נהגו לספור הצאן והבקר וכל עשירי עושר. ובכך עמדו על כך שלא בחרו את המובחרים לעצמם והפחותים למעשר, אלא על דרך המקרה, ודבר נוסף, כך לא ידעו בדיוק את גדלו של העדר, שכן לא ספרו את כולם וחילקו בעשר. ממש כמו מחצית השקל. שמנין השקלים כפולת מנין ב"י. א.ז.)
3. תלמוד בבלי מסכת יומא דף לח עמוד א
אמר בן עזאי: בשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך, ומשלך יתנו לך. אין אדם נוגע במוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא.
3.1. רש"י : בשמך יקראוך - לא ידאג אדם לומר: פלוני יקפח פרנסתי, כי על כרחך, בשם יקראוך לבא ולשוב במקומך.
ומשלך יתנו לך - כלומר: לא משלהם הוא מתנה, אלא מזונות קצובים לך מן השמים.
ואין מלכות נוגעת בחברתה - משהגיע זמן המלכות ליפול ותעמוד אחרת - לא יאחר זמן כמלא נימא, אלא מי שזמנה ליפול בלילה נופלת בלילה, שנאמר (דניאל ה) ביה בליליא איתקטל בלשצר ושזמנה ביום נופלת ביום שנאמר (יחזקאל ל) ובתחפנחס חשך היום.
בטעינה...
