בס"ד
קבלה – פרשת "בא" שמות י' – א'
שמות י'-א' : ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה
בקרבו :
הדרך חיים : בא בגימ' שלוש. רמז שנשארו עוד שלוש מכות להביא על פרעה ומצרים.
"אל משה" בגימ' 376 = "ה' ימלך לעלם ועד" : ( שמות ט"ו – י"ח ) הפסוק רומז על נצח. 376 = חשבון
קטן ז' = 7 ספירת נצ"ח, שורש נשמת משה רבנו ע"ה.
"אל משה" – בקוד א"ל ב"מ – לאבי"ע , נרמז שחובר לארבעה ע' : אצילו"ת, בריא"ה, יציר"ה
ועשי"ה. ובאותיות מאחרות = במנתו, רמז שכל שנתן הקב"ה ביד משה, במנתו ובקומתו היו ואין
נפקא מינה ל"כבד פה וכבד לשון".
"אל פרעה" בגימ' 386 = בחשבון קטן ח' = 8 , מספר מעל לטבע, רומז על נסים (א' 1 עד ז' 7 מספירת בינ"ה
שהיא מג"ר (מג' ראשונות) ועד (וכולל) ספירת מלכו"ת וכל שמבינ"ה מלמד על נס, שבינ"ה מעל
לטבע. " אל פרעה", אותיות "הער פלא".
ואכן נהוג בח"ן לחלק את עשר המכות לשתי קב', האחת של שבע מכות והשניה של שלוש מכות.
כמו כן נהוג בח"ן לחלק את עץ החיים לשתי קבוצות מקבילות, כאשר קבוצת השלוש נקראת ג' ראשונות או ג"ר. יחוד הג"ר בכך שהינן בלתי מושגות כלל והחוקר בקודש חוקר בשבע התחתונות . ובהן האבות, אברהם , יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד המלך ע"ה. כמו גם ימי השבוע וכן הלאה.
"את לבו ואת לב עבדיו" בגימ' = 970 = "עשרת" : יש כאן משום התקדשות הברית, שבמכות מצרים, מקבלים בני ישראל חרות גשמית, ובמתן עשרת הדברות, את חרותם הדתית רוחנית.
שמות ל"ד – כ"ח :
ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים :
דברים ד' – י"ג :
ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לחות אבנים :
דברים י' – ד' :
ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי:
"שתי אתתי אלה בקרבו" = בגימ' 1867 , פרעה ומצרים מוכים לאות ולדיראון עולם. כל שלוש המכות האחרונות , הנזכרות בפרשה שלפנינו, לא פגעו בישראל ולמעשה אף חיזקו אותם.
"ארבה, חשך , בכורות " ר"ת אח"ב [[ 71 פעמים מופיעים ראשי תיבות אלה בתנ"ך, כמניין מל"א , 36 כ-ל"ו צדיקים המקיימים את העולם כולו פעמים על דרך הימין, ו- 35 ל"ה פעמים על דרך השמא"ל, והם לו ו-לה זכר ונקבה], להלן כמה דוגמאות, חלקן נכרך באופן ישיר לבני ישראל ובהקשר ליציאת מצרים וההליכה במדבר :]]
בראשית מ' (ה) ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר :
שמות א' (יד) וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך :
שמות ל"ג (יג) ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה:
ויקרא ד' (כג) או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים :
במדבר י"ד (ח) אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש :
· כסופי תיבות ס"ת, מופיעות אותיות אח"ב "רק" שלוש פעמים (מקביל למספר המכות שבפרשה והמיוצגות ע"י שלוש האותיות אח"ב,
והרי לכם תרגיל לימודי ומחקרי, נסו לאפיין כל אחת מהפעמים וכל אחד מהפסוקים :
בראשית מ"ב (ד) ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון :
תהילים ק"ג (ט) לא לנצח יריב ולא לעולם יטור :
מ.אסתר ה' (ט) ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב וכראות המן את מרדכי בשער המלך ולא קם ולא זע ממנו וימלא המן על מרדכי חמה:
* המשך "שתי אתתי אלה בקרבו" = בגימ' 1867
= " ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה" )דברים כ"ח-ג') , כאן מזכיר משה לישראל (לאחר הקללות של פרשה
קודמת, בפרק כ"ז ) כי אם יזכרו את ה' ואת נסיו ומצוותיו, יבורכו באשר הם.
= "וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו" : (תהילים ע"ח-מ"א)
= "נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף" : (תהילים ק"ו-כ"ב)
לסיכום ניתן לומר , כי העם עומד בפני קבלת הגרעין עליו תיסוב גשמיותו ורוחניותו,בבחינת "קדושים תהיו כי קדוש אני וגו' " המסע שהחל באברהם אבינו ע"ה שעליו אמר הקב"ה כי שמר את מצוותיו ואת חוקותיו , דרך יעקב ויוסף , עמרם , יוכבד ומרים, דרך משה ואהרן, ובזכות שמירת העם במצרים את הברית עם הקב"ה על-ידי שמירת שלושת האיסורים, לא לבוא על נידה, לא לבוא על בת נכר ולא להרוג את הזרע, והגדילו לעשות בני ישראל כאשר חרפו נפשם על קדוש השם "כל הבן הילוד היארה תשליכוהו", שלא הרגו את הבנים. על כל זה נאמר :
שמות ב' ,
(כב) ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה : (שזכרו את ארץ ישראל/כנען וההבטחה).
(כג) ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים
מן העבדה : (שמרו על מסגרת של עם ואף החזיקו מוסדות מינהלים ודתיים ועל אף העבדות היו לעם ).
(כד) וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב : ( והקב"ה זכר את בריתו ואת מעשיהם ואת אמונתם של האבות , שכל אחד בפני עצמו היה זכאי לשמירת הברית , וכאילו עמדה להם זכות אבותיהם שלוש פעמים ) .
(כה) וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים : ועל זה אמר הקב"ה "וירא אלהים – וידע אלהים " , ידע כי הגיעה העת וכי היו לעם, והנה לכם שורש "בעתה אחישנה" (ואין מדובר בביעותים כי אם בעיתות) :
ישעיה ס' ,
(כא) ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעו {מטעי} מעשה ידי להתפאר :
(כב) הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני יהוה בעתה אחישנה :
נסו בטובכם לבדוק את התרגיל הקטן שנתנו למעלה !
תודה, בברכת אהבת השם, אורי"ה , עבד אהבה להשם ית'.
