|
בס"ד
לאורך המאמר מובאים פסוקים ופרושים שונים על עניין חסד ואמת, קטע
המסומן ב', הינו מפרשת ויחי, בראשית מ"ז-כ"ח , היא פרשת השבוע.
לחלק מהמובאות אתייחס ולחלקן מעט אם בכלל. לאלו שלא אתייחס מבקש אנכי שתתייחסו אתם, יען אשר תקצר היריעה מהכיל, וכן מתקיימת בי מעין תמימות של תקוה לראות ניצוץ בעיניכם.
כדרכי, אין אני מתפרש על כל הפרשה, אלא מביא בצניעות כראות עיני ולעניות הבנתי את אחד המוקדים בפרשה.
הדבר שריתק אותי ותבע את תשומת ליבי, היה השילוב שבין השימוש בשם ישראל, לבין "אם נא מצאתי חן בעיניך וגו' ".
מחד ישראל, "כי שרית" ומאידך ברצון ישראל לכאורה "למצוא חן" בעיני יוסף.
וכן עניין חסד ואמת .
ותודה לאבי"ה בני בכורי על החברותא ועל היותו מאיר עיניים ומשמש בקדש :
ועליו הכתוב , מסכת אבות פרק ה' : (כ) יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. הוא היה אומר, עז פנים לגיהנם, ובשת פנים לגן עדן. יהי רצון מלפניך יי אלהינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך:
א. בראשית כ"ד :
(מט) ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל :
(נ) ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב:
(נא) הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה:
אבן עזרא על בראשית פרק כד פסוק מט :
חסד - דבר שאינו חייב :
ואמת - לקיים דבר החסד. והמלה מגזרת אמונה והתי"ו לשון נקבה :
ואכן ישנן מצוות הדנות בצדקה, במעשר , בעניים ועוד מצוות הנוגעות לחובת הפרט לפרט ולכלל וחובת הכלל לפרט ולכלל. ואולם חסד הוא בעיני הנותן ובעיני שמים, וכך יש לאדם לחשוב ולהשתדל ככל שמדובר בחסד שכן אין בו כללים ברורים ומצריך "טרחת" המחשבה והכוונה לבד מ"טרחת" החסד עצמו.
ומבקש אליעזר, "הגידו לי .... ואפנה על ימין או על שמאל", משמע , אם לא יקבלו את האמת כמכריע של קו אמצע, יהיה עליו לבחור בין הימין לשמאל , שהם חסד או גבורה.
הסימן שמבקש אליעזר עבד אברהם למצוא בנערה, הינו סימן של חסד (ע"פ האבן עזרא - שאינו חייב, ראה פרוש למעלה). אליעזר קובע כי סימן החסד יקיים את האמת וכי החסד מחויב מציאות האמת.
ועונים לבן ובתואל (כאחד) "ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב",
משמע האמת מוחלטת ואינה מתנית ומקורה בשמים ממעל ואין היא תלויה במראה עין, מגע או בכל חישה אחרת (כמו גם שאינה חייבת ב"הוכחה" "מדעית" ).
ומילה על "הוכחה מדעית" : כל דבר שהינו בר-הוכחה, נמוך מבחינה איכותית, מהותית, ורוחנית מהמוכיח (המדען) [דבר שלכשעצמו מסב עונג למדען].
למעשה מה שעלינו לחפש "להוכיח" הינו קיום של דבר גדול מאיתנו (ולפיזיקאים שבינינו – "השדה המאוחד" – דבר עליו טרח איינשטיין עד יום מותו, ויש אומרים שאם היה משקיע את מרצו בדברים הדומים לאלו שבהם עסק בעבר, היה ממשיך להוביל ב"התחדשויות" בשדה הפיזיקה התיאורטית והמעשית – באורח פלא מה שמוביל כיום את המדע הפיזיקה "המדוייק", כאילו בא להכעיס את הפיזיקאים , ושמו, "עקרון אי-ודאות",משמע הדיוק שלהם מושתת על אי-ודאות) שמעצם הגדרתו כגדול מאתנו, אין לנו ולעולם לא יהיו לנו כלים לחקרו , ובשפת המקובלים,"במופלא ממך אל תחקור" ואין כאן כלל תבוסתנות, נהפוך הוא, גדלות נפש ורוח היא, להכיר ביכולותיך ולהשקיע בהם את מיטבך.
ומה אנו עושים בצניעותנו ? משתדלים לחקור את מעשיו ואת בריאתו ולהנות ממופלאותם, עוצמתם ועצימותם.
עתה נזכור בס"ד – כי "חסד" הינה ספירה רביעית מעשר וראשונה משבע, והיא שורש נשמת אברהם אבינו ע"ה. "חסד" ספירה שבקו ימין-קו החסד.
וכן נזכור כי "אמת" או "תפארת" הינה ספירה שישית מעשר ושלישית משבע והיא שורש נשמת יעקב אבינו ע"ה. "אמת" ספירה שבקו אמצע, קו הרחמים, ונקראת "מכריע ראשון" , שמכריעה בין החסד לדין (ספירת פחד/גבורה- שורש נשמת יצחק אבינו) , הימין והשמאל.
וכך "קובעת" האמת את "מינון" החסד והגבורה בכל עניין ועניין ואין החסד כפי חסדו ואין הגבורה כגבורתה ורק האמת-התפארת היא המציאות.
וכך "ויעקב איש תם ישב אהלים" (בראשית כ"ה-כ"ז) צריך "להוציא מקרבו" את כלל עם ישראל. וכן לעשות את התורה "הלכה למעשה" בקביעה מה היא "האמת- המעשית" של הקב"ה, כפי שתובא בתורה, וכן כיצד יש לנהוג בכל מקרה ומקרה, האם כיעקב, איש תם ישב אהלים, או כישראל כ-שרית, או שניהם גם יחד :
בראשית מ"ח :
(ב) ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה:
בראשית מ"ט :
(ב) הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם:
[וכן ראו בפרשות הקודמות באתר]
ב. בראשית מ"ז :
(כט) ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חןבעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים :
רש"י על בראשית פרק מז פסוק כט :
(כט) ויקרבו ימי ישראל למות - (ב"ר) כל מי שנאמר בו קריבה למות לא הגיע לימי אבותיו [יצחק חי ק"פ ויעקב קמ"ז בדוד נאמר קריבה אביו חי פ' שנים והוא חי ע']:
ויקרא לבנו ליוסף - (ב"ר) למי שהיה יכולת בידו לעשות:
שים נא ידך - והשבע:
חסד ואמת - חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול:
אל נא תקברני במצרים - סופה להיות עפרה כנים (ומרחשין תחת גופי) ושאין מתי חוצה לארץ חיים אלא בצער גלגול מחילות ושלא יעשוני מצרים ע"א (ב"ר):
אבן עזרא על בראשית פרק מז פסוק כט :
(כט) ויחי. שים נא ידך - מפורש בדברי אליעזר. גם חסד ואמת:
רמב"ן על בראשית פרק מז פסוק כט :
(כט) ויקרבו ימי ישראל למות פתרונו, כאשר קרבו ימי ישראל למות קרא לבנו ליוסף, והוא בשנה האחרונה לימיו וענינו, כי הרגיש בעצמו אפיסת הכחות ויתרון החולשה, ואיננו חולה, אבל ידע כי לא יאריך ימים, ולכן קרא לבנו ליוסף ואחרי שוב יוסף למצרים חלה, והוגד ליוסף, ובא לפניו עם שני בניו כדי שיברכם וכן ויקרבו ימי דוד למות (מ"א ב א), ושם (שם פסוק ב) נאמר אנכי הולך בדרך כל הארץ, כי ידע בנפשו כן:
רש"י מפנה אותנו :
בראשית כ"ד(ב) ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי :
(ג) ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץאשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו :
מפרשת ויחי :(כט) ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים:
בראשית ל"ב :
(כה) וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו :
אברהם מהחסד הכיר את חולשת "ירכו" ולכן לא היה נזקק לנסיון.
ואילו יעקב נזקק למידת הדין " כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל" להכיר בחולשתו.
שניהם מציגים לנשוא ההצגה את חולשתם ואת אמונם בו (ב"הזמנה", שים נא ידך תחת ירכי).
שניהם משביעים, אברהם ע"פ פשט דבריו ואילו יעקב במשתמע מדבריו :
ויגע בכף ירכו = 427 בגימ' = הנשבע = נשבעה = אושיעם = טובתי = האחזות.
שים נא ידך תחת ירכי = 1483 בגימ' = שמות ב' – כ"ה : וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים : (לאחר ותעל שועתם )
אם נא מצאתי חן בעיניך = 853 בגימ' = במדבר כ"ו י"א : ובני קרח לא מתו :
(כשכר צדקתם ).
יעקב + ישראל = 723 =[ חש' קטן 12 כמניין שבטי ישראל] וארשתיו
אברהם שהוא החסד ומהחסד, נזקק לאמת ( מידת/קו הרחמים ) להשביע את אליעזר עבדו , (ראה לבטי אליעזר אצל בתואל ולבן שהוא שואל לימין או לשמאל והם עונים רע או טוב. בעיני החסד יש ימין ושמאל ואילו בעיני הטומאה יש רע או טוב. אחד מציג את האמת כהויתה ואילו השני את השפעת האמת עליו). על-מנת להבטיח את מילוי מבוקשו.
ואילו לישראל נזקק לחסד ומבטיח בכך את קבלת מבוקשו מיוסף ע"י ריכוך דבריו בחסד.
תמיד עומדת בפנינו הברירה בין החסד לאמת, מצופים אנו כי נפעל על פי מידת החסד, ומזכירים לנו כי האמת טבעה קשה ומחמיר ומי שחסד דרכו אין עורכים לו דין וחשבון שכיח. ודע כי האמת על אף היותה קשה מהחסד, רכה היא מהדין.
כמה מילים על עניין הספירות :
השם ניתן לה מכמה מקורות, ספיר (אבן חן), ספר, סיפור.
שכן הינה מעבירה את אור האין סוף "ומעצימה בכוחו וממעטת באיכותו", ככל שתנועתו "מלמעלה למטה" מהבורא ואלינו - הנקרא אור-ישר.
"בתנועתו מלמטה למעלה" נקרא אור-חוזר. המילים על-אף שנעשה נסיון לבוחרן בקפידה, אינן קולעות די הצורך
ויוצרות "האנשה" הגובלת ב"אסורה" כמעט.
הנכם מופנים אחר כבוד למדור "לימוד קבלה בסדר נושאי", שם נעשה ויעשה נסיון להסביר את מושגי היסוד בדרך יסודית יותר ואיטית יותר. שם גם ישנן אזהרות מפני "האנשה" של המערכת הרוחנית, "האנשה זו כמעט ומחוייבת המציאות, וזאת ע"מ שתהיה שפה משותפת בין המשוחחים ולא ע"מ שנוכל חלילה לצייר בעיני רוחנו את "מעשה המרכבה" או כל גורם רוחני אחר.
עלינו להתאזר בסבלנות יען אשר כניסתנו לעולם הסוד מעט לוט הערפל,
להבדיל מלימודים אקדמיים המנותקים מסביבה מקדמית מחייבת, לימודי הקודש, ואיזה תחום בהם שנבחן, תמיד תלויים בגורמים, היבטים ורבדים נוספים.
יש חובה (אינטלקטואלית ורציונלית) ללמוד ע"פ דרך הפרד"ס, ראשי תיבות, פשט-רמז-דרש-סוד וכל רובד ורובד, כולם קשורים קשר בל ינתק וקיומם מחוייב במציאות כל היתר.
אז רק לצאת ידי-חובה, נאמר כי מעשה ההאצלה, בריאה, יצירה ועשית העולם (ליתר דיוק העולמות) , נעשו בהשתלשלות אור הבורא, הנקרא "אור אין סוף", ועד לעולמנו, הנמצא בהעלם גמור (אגב עולם הינו תוצאת ההעלם/העלמה).
כל זאת דרך רבדים רוחניים המשמשים מסננים לאור הבורא הנקראים עולמות וספירות.
ישנן עשר ספירות וחמישה עולמות, והם בסדר יורד, כל ספירה וכל עולם הינם מואנשים יותר מהספירה או העולם שמעליהם. במילים אחרות כל ספירה או עולם רוחניים יותר מאלה שמתחתם.
עשר הספירות : כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות.
שלוש הראשונות, נקראות ג' ראשונות ואין לנו השגה בהן כלל. (למעט יוצאים ספורים מהכלל).
חמש העולמות : אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. בעולם אדם קדמון ועולם אצילות אין לנו השגה כלל. (למעט יוצאים ספורים מהכלל).
על מנת שלא להלאות את המעיין יתר על המידה, אמנע בזו הפעם מהכנס לעבי הקורה, ולבד מהציטטות הבאות מתוך פרשת השבוע ומפרשים (שבהם רש"י הנחשב לגדול המפרשים, ודרכו לפרש, בדר"כ פשט. רמב"ן וראב"ע שפרשו גם על דרך הסוד והעומק, לעיתים לתקל במצודות דוד ועוד ), לא אמיק יותר משכבר העמקתי.
ובכל אופן, בתחתית העמוד ישנם כמה קטעים מלשון הקודש על ספר הזהר הקדוש, לעיונכם ואמירותיכם/השגותיכם.
ג. יהושע ב' :
(יד) ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו את דברנו זה והיה בתת יהוה לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת :
ד. שמואל ב' ב' :
(ו) ועתה יעש יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה :
ה. שמואל ב' ט"ו :
(כ) תמול בואך והיום אנועך {אניעך} עמנו ללכת ואני הולך על אשר אניהולך שוב והשב את אחיך עמך חסד ואמת :
רש"י : חסד ואמת - אני מחזיק בך טובת חסד ואמת שעשית עמדי:
ו. מיכה ז' :
(יח) מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כיחפץ חסד הוא :
(יט) ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאתם :
(כ) תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם :
ז. תהילים כ"ה :
(י) כל ארחות יהוה חסד ואמת לנצרי בריתו ועדתיו :
אבן עזרא על פסוק י' :
(י) כל ארחות ה' - בתחלה חסד ואחרי כן אמת :
ח. תהילים ס"א :
(ז) ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דר ודר:
(ח) ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו :
רש"י על פסוק ח':
(ח) ישב - המלך לעולם לפני אלהים. חסד ואמת - שהוא עוסק בהם יהיו מזומנים לנצרו. מן - הזמנה כמו (יונה ד') וימן ה' קקיון :
ט. תהילים פ"ה :
(י) אך קרוב ליראיו ישעו לשכן כבוד בארצנו :
(יא) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו :
אבן עזרא על תהילים פרק פה פסוק יא :
(יא) חסד - הטעם בהיות הכבוד שוכן בארץ ישראל אז יהיו כולם חסידים ושלום אמת בעבור היות הגזירו' תלויות לפי מעשה האדם בארץ על כן אמר תפתח ארץ ויפרו ישע :
רש"י על פסוק י"א :
(יא) חסד ואמת נפגשו - שיהיו ישראל דוברי אמת ומן השמים יפגוש בהם החסד. צדק ושלום נשקו - הצדקה שהיו ישראל עושים והשלום מאת הקב"ה יהיו נושקין זה לזה כלומר והיה מעשה הצדקה שלום (ישעיה ל"ב) :
י. תהילים פ"ו :
(טו) ואתה אדני אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת :
(טז) פנה אלי וחנני תנה עזך לעבדך והושיעה לבן אמתך :
רש"י על פסוק ט"ז :
(טז) לבן אמתך - בן האמה משפיל את עצמו לפני אדניו יותר ממקנת כסף שבן האמה יליד בית הוא וגדל בחיק אדוניו :
י"א. תהילים פ"ט :
(טו) צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך :
אבן עזרא על פסוק ט"ו :
(טו) צדק - הטעם אע"פ שלך לבדך הוא הגבורה הכל בצדק ומשפט וטעם יקדמו פניך שאינם זזים לעולם וטעם מכון כסאך על דרך מלכי האדמה בשבתם על כסא המלוכה ככה כסא הכבוד:
י"ב. משלי ג' :
(ג) חסד ואמת אל יעזבך קשרם על גרגרותיך כתבם על לוח לבך :
אבן עזרא על פסוק ג' :
(ג) קשרם. כתבם - על התורה והמצוה כי השם ישלח חסדו ואמתו לנצרך ולא יעזבוך על כן קשרם וגו' והטעם שלא תשכחם, פ"א עשה אתה שלא יעזבו' חסד ואמת קשר' וגומר ומצא פי' ותמצא :
י"ג. משלי כ' :
(כז) נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן :
(כח) חֶסֶד וֶאֱמֶת יִצְּרוּ מֶלֶךְ וְסָעַד בַּחֶסֶד כִּסְאו :
(כט) תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה :
רש"י על פסוק כ"ז וכ"ט :
(כז) נר ה' נשמת אדם - הנשמה שבקרבו מעידה עליו בדין:
(כט) תפארת בחורים כחם - כמו שתפארת בחורים כחם כן הדרת זקנים שיבה. חבורות פצע תמרוק ברע - דרשו רבותינו הממרק עצמו לדבר עבירה סוף בא לידי פצעים וחבורות. ומכות חדרי בטן - (זה הדרוקן) :
אבן עזרא על פסוק כ"ז :
(כז) נר ה' נשמת אדם - דרך משל כי הנשמה אצולה מאורו ובית מנוחתה מראש ומשם תאיר לרוח ולנפש בשכלה ויאורו באורה על כן יקרא נרו כאילו הוא מחפש בו חדרי בטן והוא רמז ללב שהוא חדר המחשבות, פ"א נר ה' ירמוז לאור שכלו כלומר נר אלהים חופש נשמת אדם וחופש כל חדרי בטן, והשם כאשר יחפש לב המלך וידע מה שיחשוב לב רשעים אז ישלח חסדו ואמתו לנצור המלך מצרה ויסעוד השם כסאו בעבור החסד שיעשה המלך:
|
