בס"ד
פרשת וישלח – משמעות שמות יעקב אבינו .
אחת מנקודות העניין המשמעותיות בפרשה שלפנינו : יעקב נאבק במלאך שרו של עשו, וידו על העליונה.
בראשית ל"ב-כ"ה : וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר: כ"ו : וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ:
המלאך מבקש מיעקב לשחררו, "כי עלה השחר" ויעקב מתנה את השחרור בברכה שיברך אותו המלאך.
שם כ"ז : וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי:
ומה היא ברכת המלאך ליעקב ?
שם כ"ט: וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל:
במושגי יעקב (מושגים של תורה ועבודת השם) המלאך לא ממש מברך, כי אם משנה את שמו של יעקב לישראל, וזאת מדוע ?
המלאך כפי שציינתי בראש הדברים, הינו שרו של עשו, המלאך הממונה על עשו וברוח תפקידו כשרו של עשו, שעליו נאמר, שם כ"ה-כז : וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וגו': (יש לציין כי ע"פ המפרשים, המדרש והקבלה, לבד מפשט הדברים שהיה צייד, נאמר עליו "כי ציד בפיו", משמע "חלק שפתים" שהיה גונב את אוזני שומעיו, אך אין להתעלם מכך שהיה איש דמים, כפשט הדברים וע"פ רש"י "אין מקרא יוצא מידי פשוטו")
ובברכת יצחק לעשו נאמר, בראשית כ"ז-מ' : וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וגו': המלאך "רואה" את הדברים במושגי מלחמה, מנצחים ומפסידים. משמעות "ברכתו" של המלאך בפשט הדברים הינה, עקב ניצחונך, תקרא מעתה ישראל ולא יעקב.
מיד ועל-פני הדברים אנו רואים שיעקב מחשיב את המאבק במלאך והניצחון, כנס משמים ולא כניצחון הזרוע, שם ל"ב-ל"א : וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹקִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי :
על יעקב נאמר "איש תם ישב אהלים" וע"פ חז"ל, איזהו אהל, אהלה של תורה. שהיה יעקב בכל זמן לומד תורה בישיבתם של שם ועבר. ועל-כן לא היה יעקב יכול לקבל את הברכה/שינוי כמות שהוא ולוותר על השם יעקב.
ואכן כך נוכל לראות זאת בברכת הקב"ה ליעקב.
שם ל"ה-ב' : וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹקים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל:(נוכל להשוות את השינוי לשינוי ששינה הקב"ה את שמו של אברם והפכו לאברהם.
שם י"ז-ה' : וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם וגו':
מבחינת מבנה הפסוק, דומה שינוי שמו של אברם ע"י הקב"ה, למבנה הפסוק בברכת המלאך ליעקב, יותר מאשר לשינוי שמו של יעקב ע"י הקב"ה).
להמחשה וסיכום, נשווה עתה את שתי הברכות :
של המלאך : "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל".
של הקב"ה : "שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל".
בדברי הקב"ה אנו מוצאים את שם יעקב נזכר פעמים, משמע שלא תקרא עוד יעקב בלבד, אלא תקרא בשני שמות, והכל לפי צורך הכתוב וע"פ המקרה.
הקב"ה לא מבטל בברכתו את השם יעקב (כפי שעשה לאברם), אלא מוסיף לו את השם ישראל. אחיזה לדבר אנו מוצאים בתורה לכל אורך הדברים, ככל שהדברים נוגעים ליעקב ושמו מוזכר.
באופן יחסי מעטות הפעמים בהן יקרא יעקב בשם ישראל. בכולן, ללא יוצא מהכלל מדובר בפן של עוצמות וכח. גם כשהקב"ה עצמו פונה אל יעקב (לאחר השינוי), הו"א פונה אליו בשם יעקב :
שם ל"ה-א' : וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵ"ל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ:
מראה מקום ממצא לדברים, נוכל לראות בפסוק הבא,
בראשית מ"ח-ב' : וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה:
שבת שלום ואור על כל ישראל.
אוריה.
בטעינה...
