בס"ד
שעור 33 – חסך אב א' – "זהות".
* בפרק זה נפתח ונדון ברכיב א' ה"זהות " IDENTIFICATION.
גיל 0 ועד
3-4 חודשים, הילד חי בתוך בועה של עצמו, ע"פ מרגרט מהלר " תקופת אוטיזם
ראשוני".
היינו הילד אינו מתקשר עם הסביבה (מדובר באימו
בפרט, שכן עם שאר העולם אינו מתקשר כלל)
כסביבה אלא רואה
אותה כחלק מעצמו. זוהי תקופה בה אין שום קיום לכל סוג של אינדיבידואליות מודעת של
הילד.
בגיל 3-4 חודשים מתחיל הילד לזהות את אימו כגוף
וישות נפרדת, הדבר בא לידי ביטוי פיזי,
בכך שהתינוק
מרחיק מעט את עצמו מאימו בעזרת היד (מין דחיפה קלה), כמבקש לראותה. כאן
למעשה הוא
יוצר הפרדה מודעת מאימו בפעם הראשונה ומתחיל
לזהות שתי ישויות נפרדות. כעת מתחילה התלות הנפשית באם,
יחד עם התלות הפיזית שהיתה קיימת קודם לכן
ותמשיך להתקיים עד לגיל ההתבגרות בעוצמות שונות ואינדיבידואליות.
תהליך זיהוי עצמו כישות נפרדת, (סומן ע"י
מהלר כ"הפרדות לצורך אינדיבידואציה") ימשך דרך הירידה מידי האם,
לזחילה, לגילוי העולם ע"י מגע בחפצים וכך
הלאה.
נקל להווכח, כי ככל שהילד מתפתח ותהליך
"גילוי העולם" וה"אינדיבידואציה" מתפתח,
על הילד לקבל כלים נוספים לבנית זהותו, כלים שיבטאו
את כל מה שאינו הוא (לעת עתה).
כלים אלו אינו יכול לקבל מאימו, שכן באופן לא
מודע הוא רואה בה "עצמו ובשרו",את "המראה שלו".
עליו לחפש מודל חיקוי חדש, חיצוני, שאינו
מזוהה כחלק ממנו. מודל שיהיה הפוך לו,
מעין "אנטי תיזה",
משהו שאינו מהווה "מראה להשתקפות",
גורם שאפשר להתנגד לו ולמרוד בו,
ולבסוף גם לקבל חלקים ממנו ובכך להשלים את
אישיותו.
כאו יש חשיבות רבה לדרך בה
"יחנך" האב את הילד, נודעת חשיבות רבה לכך שהתייחסות
האב לילד לא תתפס על-ידו כביקורת
עליו ועל אישיותו אלא על מעשה זה
או אחר. אסור שהילד
יתרשם כי יש כאן ערעור על ישותו ועל
קיומו. יש לאפשר לילד לומר לא, שכן בכך מתבטאת עצמאותו ואישיותו.
אין להביא את היחסים לכלל מלחמה.
תוצאות מלחמה בין האב לילד יכולות לגרום לאחת משתיים :
א. הילד ילחם עד כלות
וינצח.
ב. הילד
"ישבר" ויאולף. רוחו ועצמאותו יפגעו, הסקרנות וכושר ההמצאה יהרסו,
הילד יפחד להתעמת
ולהציג את עמדתו, לעמוד על שלו וכך הלאה וקצרה היריעה.
אב
שאינו מבקש ל"השיג" את תוצאות סעיף ב', יפעל בכל מפגש ביחסיו עם הילד,
כמי שמקבלו ומעריכו,
מכבדו
כאדם (אמנם צעיר בימים) ולא כילד, (שכן ילד בתפיסה המסורתית, שבטית, נחשב לבעל
זכויות מצומצמות, אם בכלל).
יקשיב
לילד ויקרין כי לילד זכות לדעה ועמדה, גם אם אינה מתקבלת לבסוף. והחשוב מכל גם בעת
עימות משמעותי וחשוב,
לא
ישתמש בכל הכלים העומדים לרשותו, להביס את הילד. וכן יאפשר תמיד פתח של כבוד
לירידת הילד מסולם גבוה עליו עלה (לדעת האב).
את רכיב הזהות בחסך, ותציין
ע"פ רוב, כי תחושת החיבור הפיזי בפרסונה, לוקה.
בברכת ואהבת לרעך כמוך – אורי"ה