בס"ד

נומרולוגיה קבלית שעור 11 – זוגיות, הקדמה.

היום בע"ה ננסה להבין את משמעות השתקפות שלמות הבריאה בזוגיות.

כתוב : דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וגו' (ויקרא י"ב,ב').

אם נעיין בספר הזהר הקדוש, פרשת "תזריע" , שהרי שם נכתב כי הקב"ה מבחין טיפה ראשונה של מי, של זכר אם של נקיבה ולפיכך לוקח את הנשמה ככתוב - ( ראה גם פרוש רש"י זצ"ל ) :

(כז) ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם.

רש"י :

(כז) ויברא אלהים את האדם בצלמו - בדפוס העשוי לו שהכל נברא במאמר והוא נברא בידים שנאמר (תהלים קלט) ותשת עלי כפכה נעשה בחותם כמטבע העשויה ע"י רושם שקורין קוני"ץ (ובכ"י קוי"ן והוא בל"א שטעמפעל) וכן הוא אומר (איוב לח) תתהפך כחומר חותם:

בצלם אלהים ברא אותו - פירש לך שאותו צלם המתוקן לו צלם דיוקן יוצרו הוא:

זכר ונקבה ברא אותם - ולהלן הוא אומר (בראשית ב) ויקח אחת מצלעותיו וגו' במדרש אגדה שנבראו שני פרצופים בריאה ראשונה ואח"כ חלקם.

[ ואין אגדה של ישראל כאגדה של העמים ח"ו, שאגדת ישראל היא לשון של אגודה אחת, משמע איגוד הדברים. ואגדה של עמים, סיפורי מעשיות כיד הדמיון. ]

כפי האמור מעלה, מבחין הקב"ה טיפה של מי הקדימה, ולוקח את הנשמה המיועדת ומחלקה לשניים. חלק האחד (זכר או נקבה) "מוריד" ליילוד על פי מינו. וחלק השני

יינתן לבן/בת הזוג בבוא זמנו/ה (וזכור ועיין בשעורי "עץ החיים" להאר"י הקדוש, בערך "טרם" שאין כאן עניין של זמנים אלא של סיבה ומסובב).

יוצא שמלכתחילה הנשמה אחת ומופרדת זכר ונקבה לעת שמורידה הקב"ה לארץ.

וכתוב בזהר הקדוש (תזריע), שעל פי מעשיו של האדם מזמנים לו/לה את בת/בן הזוג.

וכן את בניו שלפי מעשיו יהיו מוצלחים (הגונים, ת"ת).

מכאן אנו מבינים כי הזיווג זכר ונקבה בעולם הזה, הינו חיבור מחדש של שני חלקי הנשמה, נשמה אחת. ויש כאן מעשה של השלמה ושלמות.

על-כן יום חתונת האדם (טכס הקידושין כדת וכדין), הינו יום הוולדו האמיתי, היום בו נולדת הנשמה המאוחדת.

בברכת ואהבת לרעך כמוך, אורי"ה.

© כל הזכויות שמורות לאורי"ה זמיר.