בס"ד
קבלה – פרשת "תרומה" שמות כ"ה – ב' (כחול – מהמקורות, שחור – הערות/הארות אורי"ה).
(ב) דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי :
(ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם :
רש"י על שמות פרק כה פסוק ב
(ב) ויקחו לי תרומה - לי לשמי:
תרומה - הפרשה יפרישו לי מממונם נדבה:
ידבנו לבו - לשון נדבה והוא לשון רצון טוב פיישנ"ט בלע"ז (געשענק):
תקחו את תרומתי - אמרו רבותינו ג' תרומות אמורות כאן א' תרומת בקע לגלגלת שנעשו מהם האדנים כמו שמפורש באלה פקודי. ואחת תרומת המזבח בקע לגלגלת לקופות לקנות מהן קרבנות צבור. ואחת תרומת המשכן נדבת כל אחד וא'. י"ג דברים האמורים בענין כולם הוצרכו למלאכת המשכן או לבגדי כהונה כשתדקדק בהם:
אבן עזרא על שמות פרק כה פסוק ב
(ב) מלת ויקחו לי - כגזרת סור' אלי. שיסור הנקרא ממקומו ויקרב אליו. וככה שיקח מאתו ויתן לי. וככ' קחי נא לי מעט מים:
שני סוגי תרומה :
** האחד נדבה "אשר ידבנו לבו", מי שחפץ בכך וכמה שידבנו לבו, ככל שיחפוץ יתן. וזא"ת נדבה לשמה.
רש"י - "לשון רצון טוב".
מהו "ויקחו לי תרומה" ?
ראב"ע – "גזרת (לשון) סור אלי".(שעל ידי עשיה הם סרים אלי).
רומז הראב"ע , "גזרת סור אלי" בגימ' 917 = "אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו"
איוב ט' - (יד) אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו:
ר"ל אנ"י בחרתי בו לי לעם סגולה (בגלל סגולותיו של העם- אברהם אבינו ע"ה) והבטחתי את קיומו לנצח (ברית עולם, אות הברית, - ברית המילה). וכמו שבו בחרתי, כך "אבחרה דברי עמו", משמע, בחרתי לו דרך להתרומם, לשון תרומה,להתעלות. היינו אהי"ה בכל ושכינתי עליו לעולמים :
רש"י על במדבר ל"ה – ל"ד : כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל - אף בזמן שהם טמאים שכינה (שרויה) ביניהם :
תלמוד בבלי, מסכת מגילה דף כ"ט/א,
תניא רבי שמעון בן יוחי אומר בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא שבכל מקום שגלו שכינה עמהן גלו למצרים שכינה עמהן שנאמר הנגלה נגליתי לבית אביך בהיותם במצרים וגו' גלו לבבל שכינה עמהן שנאמר למענכם שלחתי בבלה ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך והשיב לא נאמר אלא ושב מלמד שהקדוש ברוך הוא שב עמהן מבין הגליות וגו'.
"אבחרה דברי עמו" , שגם דרך ההתעלות הרוחנית הינה בחירה. שכמו שהעם נבחר, כך נבחרה הדרך להתרוממותו להיותו עם "קדושים" , שנאמר, ויקרא י"ט - (ב) דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם :
והרי כל מטרתנו הינה, התעלות רוחנית להדמות ולהשואת הצורה לקב"ה.
ומה פשר "ויקחו לי" ?
שהם מביאים לי, אך לוקחים להם "לקח טוב" , משלי ד' (ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו :
משמע, אנ"י נותן לכם, אך עליכם לקחת. יכול אנ"י להביא את השור לנחל, אך איני רוצה להכריחו לשתות.
שמות כ"ט - (כח) והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה :
שמות ל' - (יב) כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם:
אבן עזרא על שמות פרק ל פסוק יב
החל לפרש כסף הכפורים שהוא חיוב על כל אחד ולא היה נדבה.
תרומה, אותיות תמורה, לשון המרה , כפר ( כפר = בגימ' 300 = ברחמים , לשון מגן וצינה ).
משמע התרומה מיש לאין , ומעודף לחסר, ממירה גזרות. כאן ענוה של הקב"ה, באמרו "ליהו-ה" ,מדגיש כי התרומה, על-אף שיעדה הוא הלויים והכהנים, הינה להשם. יש להחשיבה כנתינה להשם. ולמרות שיעדה הלויים והכהנים, מתחייב הקב"ה לישראל. והאמירה "לדרתם ברית עולם" (לעולם-לנצח, לעולם – למען יראו וידעו אומות העולם) : "ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם". (עלם חסר וא"ו, שהיא בנעלם, ביסוד עולם, שהברית בין הקב"ה לישראל הפכה לעמוד מעמודי התווך של השמים ושל הארץ).
עלם = בגימ' 140 = עמיך = מלכים, משמע ברית בין מלכים (לשון, קדשים תהיו כי קדש אני וגו').
תהילים קט"ו ,
(טו) ברוכים אתם ליהוה עשה שמים וארץ :
(טז) השמים שמים ליהוה והארץ נתן לבני אדם : (ישראל - עם סגולה – עם מלכים).
תהילים ח' ,
(טו) בי מלכים ימלכו ורזנים יחקקו צדק : (בי = 12, רמז לישראל. יחקקו - יטביעו חותם תורה, צדק - ספירת מלכו"ת).
"ויקחו לי", רמז אותיות חלק, שיהיה להם חלק במשכן " ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ".
שבלקחם חלק בבית, אשכון לעד בתוכם (אין הכתוב ושכנתי בתוכו, אלא ושכנתי בתוכם ).
ממעשה חושב : שעל-ידי שיקחו תרומה, יקחו חלק ובכך יהיה חלקם בארץ ובבית ולא ירצו לעזבו לעולם, שמלכם וזהבם בבית.
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" = בגימ' = 2120
= שמואל ב'-כ"ב (לא) האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו :
= תהילים י"ח(לא) האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו :
= תהילים קל"ט (יג) כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי: (כליות, מוסר ומצפון. אמי, רחל, היא מלכות).
משכן ר"ת (ראשי תיבות) מלך, שופט, כהן, נביא.
בהיות תורת ה' ומשה עבדו, מציבה לפנינו מבנים תפקודיים , כל מבנה בשני רבדיו הבסיסיים,
רובד גשמי ורובד רוחני (וכפי שכבר שנינו, מקשה אחת).
כך עמי העולם, הנמוכים שבהם עובדי ע"ז (עכו"ם- עובדי כוכבים ומזלות), ומעליהם עמים המקיימים "שבע מצוות בני נח", ומעליהם ישראל,
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ועשו בעולם עשי"ה, לי ל-יו"ד של שם מפורש, וקוצו בעולם אצילו"ת. בית מקדש מידת הקב"ה במלכו"ת דאצילו"ת. ושכנתי ר"ל כי יבנו לי מקדש בקרבם, אבנה להם מקדשי בליבם, בתוכם ממש. ועל-כן לנצח שכינה בישראל.
זהר הקדש-משפטים "ישראל הם מוח עליון של העולם. ישראל עלו במחשבה בראשונה. שאר העמים עובדי עבודה זרה שהם קליפה, הקדימו, שכתוב ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך (מלוך) מלך לבני ישראל. ועתיד הקב"ה להקדים מוח בלי קליפה. כתוב קדש ישראל לי"י ראשית תבואתה, שהמוח יעמוד לקליפה.
כך גם ישראל עשויים במבנה תפקודי רוחני.
הוא סדר אל"ף – א' = 1, ל' = 30, ף = 80 סה"כ 111
הוא סדר המעשר. ישראל ללוים מעשר (עשרה אחוזים), מתוך מעשר הלוים, מעשר לכהנים (עשרה אחוז מעשרה אחוז).
(מרמז כאן על קוד א.י.ק – ב.כ.ר, עליו נדבר בעתיד , במדור חשבון קטן – נומרולוגיה קבלית)
111 בחשבון קטן 3 , רמז לספירת " בינ"ה ", שהיא שורש ומקור לבריאה, שישראל ב"מחשבת הבריאה" והמעשר יסוד לבריאה.
מעשר אותיות עשר (עושר), שער, ערש (ולהבדיל, ח"ו באי קיום מעשר, רש"ע, רע"ש).
מבנה העם אם-כך, בבסיס, ישראל. רובד מעליהם, לוי. רובד מעליהם, כהן. רובד מעליהם, כהן גדול.
ובאופן דומה בנה משה את מערכת המשפט בעם,
משה, שרי אלפים, שרי מאות, שרי עשרות, ישראל.
על-פי עקרון משכ"ן, יש "הפרדת רשויות" ובעת שיבוש, הדבר משפיע על כל העם ועל העולם כולו, ראה דברי ימי ישראל.
(וכן כפי קרבתם אל ההר)
בראש המבנה משה, אחריו אהרן, אחריו נדב ואביהו בני אהרן, אחריהם שבעים מזקני ישראל ובמאסף כל העם. וכפי שכבר צייננו למעלה מספר העומדים בהר , שבעים וארבעה, כמניין ע"ד – ד"ע.
ומעל כולם ועל הכל, מולך הקב"ה.
משכן = 410 = קדוש = דרור = שמע = שלמם = משלם = גאות = ממשל = אשפטך = שימני = קודש
= שקדו.
**תרגיל מחשבת, מצאו מה ההקשר שבין "משכן" לבין כל המושגים (שבע"ה יושגו) בהקשר של "סיבה
ומסובב"
**השני (סוג התרומה ): (שאינו מענייננו הפעם) ראה רש"י לעיל. תרומה מכל העם ללא יוצא מהכלל וללא הבחנה במצב כלכלי אישי.
(יג) זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה:
(יד) כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה:
(טו) העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם:
במדבר י"ח - (כד) כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה:
(כו) ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר:
(כח) כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן:
לקח , בהיותנו חלק (לקח, אותיות חלק)מכלל, מבנה המקיים מטרה משותפת, תקשורת,כללים, שכר ועונש, היזון חוזר (פידבק), תפקידים, איזון מושלם בין כל חלקי "הגוף" ועוד, עלינו לקיים את כלליו וחוקיו, שבהגבלה ובשגרה קיים הבטחון וקיימת הידיעה.והוא שנאמר "סייג לתורה".
יש כאן גם ידיעת העתיד. מבנה גשמי/רוחני שהואצל, נברא, נוצר ונעשה ע"י הקב"ה, יכול לחזות במדוייק את עתידו שכתוב :
ירמיה ג' (יד) שובו בנים שובבים נאם יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה
והבאתי אתכם ציון : (טו) ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דעה והשכיל :
זכריה א' (ג) ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות ואשוב אליכם אמר יהוה
צבאות :
ה' צבאות, הוא שם השם מ"נצח", ר"ל ,
שמואל א' – ט"ו (כט) וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם :
רש"י על הפסוק
(כט) וגם נצח ישראל לא ישקר - ואם תאמר אשוב מעוני לפניו, לא יועיל עוד ליטול את המלוכה ממי שנתנה לו, כי הקב"ה שהוא נצחונו של ישראל, לא ישקר מליתן (מלתת) הטובה לזה שאמר ליתן:
"נצח ישראל" אינו כאדם הנוהג להנחם, לחזור בו, ולסגת מהאמת.
שנזכה בע"ה לביאת משיח צדקנו ולגאולה קרובה במהרה בימנו, אמן. ברכה ושלום, אורי"ה, עבד אהבה להשם ית'.
©כל שימוש בחומר מותר, למעט שימוש מסחרי, המותנה באישור בכתב מאורי"ה זמיר.
